היום
אחרי התלבטות קצרה
בין נסיעה באוטובוס לרכב,
בחרתי באוטובוס.
זה קורה בדיוק אחרי שהתחושה הזו- שהנסיעות לתל אביב בתחבורה ציבורית הורגות אותי, הגיעה לשיא
שאילץ אותי לעצור. ולהתבונן.
אני שוב מגלה, ששינוי אמיתי קורה רק
כשנקודת המבט משתנה.
עד אז, זה פשוט עוד מאותו דבר, בתפאורות משתנות.
הנחתי לעצמי. אני מזכירה לי לא לספק הסברים משום סוג לדברים.
ככה הצל מתקצר
והדברים הם רק דברים.
כאן, עכשיו 